קשר רנט א קאר בע"מ נ' ישראל

פסק דין

1.תביעת שיבוב בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונת דרכים מיום 29.1.12.

2.על פי כתב התביעה, עת עמד רכב התובעת במפרץ חניה כשמאחוריו רכב הנתבע החלה, לפתע, נהגת רכב הנתבע לנסוע מבלי ליתן דעתה לרכב התובעת שלפניה, פגעה בו והסבה לו נזקים.

3.מנגד, נטען בכתב ההגנה כי נהגת רכב הנתבע, הגב' ישראל, חנתה במפרץ חניה בסמוך לבית

הספר על מנת להוריד את ילדיה. לפני שהחלה לנסוע בנסיעה זהירה, סימן לה אחד ההורים, המשמש כמסדיר תנועה, להתחיל בנסיעה. בסמוך לאחר שהחלה בנסיעה בקו ישר, נכנס רכב התובעת במהירות לתוך מפרץ החניה תוך שהוא "חותך" את מסלול נסיעת רכב הנתבע.

4.בדיון בפני העידו שני הנהגים, מר דן שפיר נהג רכב התובעת, והגב' ענת ישראל נהגת רכב הנתבע.

דיון והכרעה:

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובראיות שהוצגו ולאחר ששמעתי עדויות הנהגים בפני החלטתי לדחות את התביעה.

6.אין חולק כי התאונה אירעה במפרץ חניה סמוך לבית הספר. נהג רכב התובעת העיד כי כאשר הגיע למפרץ החניה עמד כבר במקום רכב הנתבע אשר חנה בזווית אלכסונית לכביש.

נהג התובעת חנה באותה הזווית לצד רכב הנתבע. לאחר כ-10 - 15 שניות החל רכב הנתבע בנסיעה כדי לצאת ממפרץ החניה תוך שהוא פוגע בדלת השמאלית קדמית של רכב התובעת אשר חנה לצדו.

מנגד, הגב' ישראל העידה כי עצרה במפרץ החניה בצמוד למדרכה ולא באלכסון. לאחר שהורידה את ילדיה החלה בנסיעה ישר וזאת לאחר שווידאה כי הכביש פנוי ולאחר שמסדיר התנועה במקום סימן לה להתקדם, נכנס רכב התובעת במהירות לתוך מפרץ החניה תוך שהוא "חותך" את כיוון נסיעתה.

7.עסקינן בגרסה מול גרסה. כאשר בפני ביהמ"ש עומדות, לאחר שמיעת הראיות, שתי גרסאות מאוזנות הרי שיש לקבוע כי התובע לא הרים הנטל המוטל על כתפיו וכפועל יוצא יש לדחות את התביעה.

בענייננו, לא מצאתי להעדיף את גרסת נהג התובעת על פני גרסת נהגת רכב הנתבע. הסבירות כי רכב הנתבע אשר כבר חנה במקום יחל בנסיעה לתוך רכב התובעת כאשר לגרסת נהג רכב התובעת הוא כבר חנה במקום במשך כ- 10 עד 15 שניות, אינה גבוהה.

שוכנעתי אף מעדות הגב' ישראל כי היא נוהגת לנסוע במקום בזהירות בשל התנועה ההומה והורדת הילדים בסמוך לבית הספר.

גם מנגנון הפגיעה ומיקומי הנזקים מתיישבים יותר עם גרסת נהגת רכב הנתבע לנסיבות התרחשות התאונה מאשר עם גרסת נהג התובעת.

8.נוכח האמור לעיל, התביעה נדחית.

אני מחייבת את התובעת לשלם לנתבע את שכר העדה, הגב' ישראל, בסך של 250 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך של 1,700 ₪.

ניתן היום, ט"ז אדר ב תשע"ד, 18 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: